שישים ריבוא

מחקר מקורות • גרסת עבודה 1 • 28 בספטמבר 2026

שישים ריבוא: מניין, כלל ישראל, שכינה וגאולה

מפת עבודה לשאלת משמעותם של 600,000 במקורות ישראל. נקודת המוצא היא החיפוש אחר הקשר בין המספר לבין עוצמת העם, דברי יעקב לאחר מעשה שכם, אור החיים, וקריאת שמע המביאה גאולה.

מעמד המחקר: אסופה נבחרת של מקורות שנבדקו בטקסטים מקוונים, ולא מפקד של כל המופעים. זו תשתית להסקת מסקנות בהמשך. בכל סעיף מופרדים תוכן המקור והמשמעות האפשרית למחקר. לא נערכה השוואה שיטתית לכתבי יד ולמהדורות ביקורתיות.

א. העוגן המקראי: מניין יוצאי מצרים והמחנות

ריבוא הוא עשרת אלפים, ולכן שישים ריבוא הם 600,000. במקראות שלהלן הלשון היא שש מאות אלף. יש להבחין בין המספר הבסיסי לבין המניינים המדויקים, ובין הגברים הנמנים לבין כלל האוכלוסייה.

ב. מדרשים: הארץ, המחנה והשלמות הציבורית

1. בראשית רבה פ, יב — יעקב, שכם והבשלה לכיבוש הארץ

קשר ישיר לשאלה המקורית • מדרש על בראשית לד, ל

״עד אשר תפרה בששים רבוא״

במקור: במסגרת דברי יעקב לבניו מתוארת מסורת שבידי הכנענים על נפילתם העתידית בידי ישראל, לאחר שיתרבו לשישים ריבוא. המדרש מביא גם את עמדת הבנים, המתקוממים על היחס למשפחתם כהפקר.

למחקר: זהו המקור הישיר ביותר שנמצא לזיכרון על מיעוט משפחת יעקב לעומת המספר הדרוש בשלב ירושת הארץ. המספר מופיע בדרשה על הפרשה, לא במילות הפסוק עצמו. אין כאן קביעה ששישים ריבוא מבטיחים ניצחון בכל מלחמה.

פתיחת בראשית רבה פ יב בוויקיטקסט ↗

2. בראשית רבה עד, יז — מחנה של שישים ריבוא

״ואין שכינה שורה פחות משישים ריבוא״

במקור: בכניסת יעקב לארץ מתוארים שישים ריבוא מלאכים; דעה נוספת מונה מאה ועשרים ריבוא, שני מחנות. המספר נקשר במפורש להשראת שכינה.

למחקר: כאן נמנים מלאכים. המעבר מן המחנה השמימי אל ציבור אנושי מחייב עיון במפרשים. אור החיים בשמות כה מפנה למדרש זה ומסביר את ריבוי מדרגות השכינה.

פתיחת בראשית רבה עד יז בוויקיטקסט ↗

3. דברים רבה ז, ח — חסרונו של אדם אחד במתן תורה

במקור: רשב״י דורש שאילו חסר אפילו אדם אחד מישראל, השכינה לא הייתה נגלית עליהם בסיני. הדרשה נסמכת על התגלות לעיני כל העם.

למחקר: הדגש המפורש הוא נוכחות הכלל וחשיבות כל יחיד. המספר 600,000 אינו נאמר בפסקה זו; חיבורו לכאן נשען על מקורות מתן תורה האחרים.

פתיחת דברים רבה ז ח בוויקיטקסט ↗

4. דברים רבה ז, י — כוח תפילת הציבור שלא הופעל

״אחד פדה ס׳ רבוא בעגל״

במקור: משה מוכיח את העם שלא ביקשו עליו רחמים כדי שיוכל להיכנס לארץ, ומשווה בין הצלתם בתפילתו לבין היעדר בקשתם למענו.

למחקר: מקור משמעותי על אחריות ציבורית ותפילה. אין בו נוסח של קריאת שמע משותפת, ואין בו הבטחה כללית שכל תפילה של שישים ריבוא מבטלת כל גזרה.

פתיחת דברים רבה ז י בוויקיטקסט ↗

ג. תלמוד: אוכלוסא, תורה, ערבות והבחנות נחוצות

5. ברכות נח ע״א — אוכלוסא וחכם הרזים

״אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא״

במקור: שיעור האוכלוסא מופיע בסוגיית ברכת חכם הרזים על אוכלוסי ישראל. הסוגיה מדגישה את השוני בדעות ובפנים.

למחקר: שישים ריבוא מציינים ציבור גדול שיש בו ריבוי פנים ודעות. זו תשתית לבירור יחס היחידים לכלל; אין כאן דרישה שכל האנשים יהיו זהים בדעותיהם.

פתיחת ברכות נח א בוויקיטקסט ↗

6. שבת פח ע״א — כתרים בסיני והשבתם בעתיד

במקור: שישים ריבוא מלאכים קושרים שני כתרים לכל אחד מישראל בעקבות נעשה ונשמע. לאחר החטא מוסרים הכתרים. בהמשך מתוארת השבתם לעתיד לבוא על יסוד הפסוק בישעיהו לה, י.

למחקר: קשר בין המספר, קבלת התורה ותיקון עתידי. קול התור א, טו מפנה במפורש לסוגיה זו, ולכן זו חוליה מתועדת ולא רק דמיון רעיוני.

פתיחת שבת פח א בוויקיטקסט ↗

7. כתובות יז ע״א — כבוד התורה והלוויית לומדיה

״מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא״

במקור: בדיון על ביטול לימוד תורה לצורך הלוויה, נערכת השוואה למעמד נתינת התורה. הסוגיה מבחינה בין מדרגות של לומדי תורה ומלמדיה.

למחקר: מתן תורה משמש אמת מידה לכבוד התורה. אין זה שיעור סתמי לכל הלוויה, ולא אמירה על כוח פוליטי או צבאי.

פתיחת כתובות יז א בוויקיטקסט ↗

8. סוטה לז ע״ב — ברית וערבות הדדית

במקור: חשבון הבריתות על כל מצווה מוכפל במספר 603,550. הסוגיה דנה באחריות של ערב ובאחריות על הערבות עצמה; רש״י מסביר שכל אחד נעשה ערב לאחיו.

למחקר: המניין המקראי נעשה בסיס לתיאור רשת של מחויבות. יש לשמר את המספר המדויק שבמקור, ולא להחליפו ב־600,000 כאשר מסבירים את החשבון.

פתיחת סוטה לז ב בוויקיטקסט ↗

9. יבמות סד ע״א — השראת שכינה ב־22,000

במקור: בסוגיית פרייה ורבייה נדרש שיעור של שני אלפים ושתי רבבות, 22,000. חסרונו של אדם אחד מתואר כמשמעותי להשראת השכינה.

למחקר: אין לזהות כל אמירה על השראת שכינה עם 600,000. מקור זה מצריך הבחנה בין הקשרים ובין מדרגות; הוא אינו מזכיר בעצמו פתרון אחיד לכל המקורות.

פתיחת יבמות סד א בוויקיטקסט ↗

10. ברכות ו ע״א — שכינה גם בציבור קטן וביחיד

במקור: השראת שכינה מתוארת בעשרה מתפללים, בשלושה הדנים, בשניים הלומדים ואף ביחיד העוסק בתורה. הסוגיה מסבירה הבדלים בין המצבים.

למחקר: בסיס להבחנה בין עצם הנוכחות האלוהית לבין אופן התגלותה. אין להסיק מן המדרש על שישים ריבוא שהשכינה נעדרת מכל קבוצה קטנה יותר.

פתיחת ברכות ו א בוויקיטקסט ↗

11. סוכה נא ע״ב — ציבור עצום באלכסנדריה וחורבנו

במקור: תיאור בית הכנסת הגדול באלכסנדריה כולל ציבור כפול מיוצאי מצרים, ובנוסח המקוון גם ציון שישים ריבוא על שישים ריבוא בסוגריים. הסיפור מסתיים בחורבן הציבור.

למחקר: המספר יכול לתאר פאר והיקף ציבורי בלי להבטיח חסינות. יש לשים לב לסימוני הנוסח; אין להפוך תיאור אגדי זה למפקד אוכלוסין מודרני ללא מחקר נוסף.

פתיחת סוכה נא ב בוויקיטקסט ↗

12. סוטה מב ע״א — קריאת שמע והעמידה מול אויב

״אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית אי אתם נמסרין בידם״

במקור: דרשה על פתיחת דברי הכהן משוח המלחמה, בדברים כ, ג. קריאת שמע מוצגת כזכות לישראל במלחמה.

למחקר: זהו מקור ישיר לקשר בין שמע ישראל לבין עוצמת ישראל. המספר שישים ריבוא אינו תנאי הנזכר בדרשה, ולא מדובר בהוראה לקיים מעמד חד־פעמי של אמירה משותפת.

פתיחת סוטה מב א בוויקיטקסט ↗

ד. מפרשים: מן המקורות אל משמעות המספר

13. רש״י ותוספות, עירובין ו ע״א — רשות הרבים

ראשונים על סוגיה תלמודית • אין כאן פסיקה למעשה

במקור: רש״י כולל שישים ריבוא בתיאור רשות הרבים. תוספות, ד״ה כיצד מערבין דרך רשות הרבים, דנים בשיטה וביחס למחנה המדבר, לרבות השאלה מדוע נשים וטף אינם נכללים במספר.

למחקר: המספר עובר ממחנה ישראל להגדרת מרחב ציבורי הלכתי. זהו תנאי שבדיון הראשונים, ואין להציגו כקביעה תלמודית מפורשת ומוסכמת על כל השיטות.

פתיחת עירובין ו א בוויקיטקסט ↗

14. מהר״ל, גבורות ה׳ פרק ג — שלמות היווצרות האומה

״וזהו שלימות ישראל להיות שש מאות אלף ואז יצאו״

במקור: יציאת מצרים נמשלת ללידת עובר שהושלמה צורתו. המספר החוזר במניינים מוסבר באמצעות שלמות ששת הצדדים. התוספת על המניין הבסיסי מוסברת כברכה.

למחקר: מקור מרכזי להצעת משמעות עקרונית: מספר המבטא שלמות לאומית. המהר״ל אינו טוען שכל מפקדי התורה הם בדיוק 600,000.

פתיחת גבורות ה׳ ג בוויקיטקסט ↗

15. מהר״ל, גבורות ה׳ פרק יב — שישים ריבוא ושש תיבות שמע

במקור: המהר״ל קושר את ששת הצדדים, אחדות האומה, מניין שש מאות אלף ושש התיבות של הפסוק הראשון בקריאת שמע. הוא מרחיב גם במשמעות המספר שישים.

למחקר: נמצא כאן קשר רעיוני מפורש בין שישים ריבוא לשמע ישראל. אין כאן אמירה שאם 600,000 איש יקראו שמע יחד תבוא הגאולה.

פתיחת גבורות ה׳ יב בוויקיטקסט ↗

16. אור החיים, במדבר לג, א — שלמות הצבא ובירור הניצוצות

״ופחות ממספר זה אינו בגדר השלימות״

במקור: מסעות ישראל מוסברים כמהלך של בירור ניצוצות. הכוח השלם כולל שכינה, ישראל ותורה, את שישים ריבוא הנשמות ואת משה כמחבר הכלל. בפירוש המילה לצבאותם נקשר המספר לשלמות הצבא שעליו שורה שכינה.

למחקר: זהו מקור מפורש מאוד לכוח רוחני של הכלל השלם. כוחו המתואר כאן הוא לפעולת התיקון במסעות; אין לצמצם את המונח צבא לעוצמה צבאית במובן המודרני.

פתיחת אור החיים על במדבר לג בוויקיטקסט ↗

17. אור החיים, שמות כה, ט — מדרגות שכינה בכמות ובאיכות

במקור: אור החיים מעמיד יחד את מקורות השראת השכינה ביחיד ובקבוצות קטנות ואת המדרש על שישים ריבוא. הוא מסביר שיש מדרגות לפי המספר וגם הבדלים באיכות שאין להם קץ.

למחקר: זהו כלי פרשני מפורש להבנת המתח בין המקורות. אין צורך להניח שרק במספר אחד יכולה להיות שכינה. גם איכות האנשים וההקשר חשובות.

פתיחת אור החיים על שמות כה בוויקיטקסט ↗

18. קול התור, פרק א סעיף טו — עלייה מרוכזת וגאולה

״כי מספר זה של ששים רבוא כחו גדול ושלם״

במקור: במסגרת דיון בגאולה הדרגתית מובאת תשובה בשם הגר״א, שלפיה אם אפשר להעביר שישים ריבוא לארץ ישראל בבת אחת, יש לעשות זאת. המספר נקשר להכרעה רוחנית ולהשלמת הגאולה בדרך ניסית.

למחקר: זהו מקור ישיר לכוחו של המספר בהקשר הגאולה, אך הפעולה המתוארת היא עלייה לארץ בבת אחת. הסעיף מפנה לשבת פח ע״א. יש להבחין בין תוכן הספר שנבדק לבין בירור עצמאי של מסירת הדברים בשם הגר״א, שלא נערך כאן.

פתיחת קול התור א בוויקיטקסט ↗

ה. מצב הבירור: שישים ריבוא האומרים שמע ישראל

הטענה המסוימת על אמירת שמע בידי שישים ריבוא טרם אותרה בנוסח שנבדק. אפשר לחפש אותה במהדורות, בהקדמות, בפירושים או במסורות דרשניות המצטטות את קול התור. אין לחבר את שלושת המקורות בטבלה ולייחס את המשפט המחובר לאחד מהם.

ו. מפת הקשרים ומסלול להעמקה

השערת עבודה בלבד: אצל חלק מהמפרשים שישים ריבוא הם מניין המבטא את שלמות כלל ישראל, ומכאן יכולתו לפעול כעם, לקבל תורה ולשאת התגלות של שכינה. אין זו הגדרה אחידה לכל הופעה של המספר, ואין בה כשלעצמה הבטחה אוטומטית לניצחון או לגאולה.

העמקה ממוקדת: להתחיל בהשוואת בראשית רבה עד ופ למפרשיהם; לבדוק את הפניות אור החיים למכילתא ולמדרש; לקרוא יחד את פרקי ג ויב בגבורות ה׳; ולעקוב אחר ההפניה המפורשת מקול התור לשבת פח. לאחר מכן אפשר להרחיב בנפרד למקורות על שורשי הנשמות ופירושי התורה, תוך אימות מראי המקום לפני צירופם לאסופה.

ז. שאלת 1948: הנתון ההיסטורי ומשמעות ההשוואה

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ערב הקמת המדינה חיו בארץ כ־650,000 יהודים. בדוח אונסקו״פ מופיעים כבר לשנת 1946 נתונים של 608,225 יהודים. לכן הרף של שישים ריבוא נחצה לפני הקמת המדינה; עדיין לא נקבע במחקר זה מועד החצייה המדויק.

למ״ס: נתוני האוכלוסייה היהודית ערב הקמת המדינה · דוח אונסקו״פ: אוכלוסיית הארץ בשנת 1946

שאלת מחקר בעלת בסיס: האם וכיצד פירשו חכמים את סמיכות המעבר מעל רף שישים ריבוא להקמת ריבונות יהודית? עצם הנתון הדמוגרפי אינו מוכיח קשר סיבתי או קיום הבטחה. במקרא נמנים גברים בנפרד מן הטף; הנתון המודרני כולל נשים וילדים. גם בקול התור הפעולה המתוארת היא העברה לארץ בבת אחת, ואילו גידול היישוב נמשך לאורך שנים. ההשוואה אפשרית ברמת הדרשה או הפרשנות ההיסטורית, בתנאי שמציינים הבדלים אלה ומאתרים מי ערך אותה בפועל.

ח. כיצד להרחיב את החיפוש

המסלול המועדף כעת הוא מעקב אחר הפניות מפורשות והקבלות, ובהשלמה אליו סריקת מילות מפתח: ריבוא, רבוא, ששים, שישים, ס׳ רבוא, ס׳ ריבוא, שש מאות אלף ויוצאי מצרים. חיפוש של ריבוא לבדו יעלה מספרים רבים שאינם שייכים לנושא, ועלול להחמיץ כתיבים אחרים. ההפניה המדויקת של אור החיים למכילתא עדיין טעונה איתור, ואינה מוצגת כאן כמקור עצמאי שכבר אומת.

הקישורים מפנים לטקסטים ששימשו למחקר. הציטוטים הקצרים מובחנים מן הפרפרזות ומן הצעות הקריאה. ברוב המקרים מדובר בהעתקה דיגיטלית של מקור ראשוני בוויקיטקסט; לצורך פרסום תורני מדויק רצוי להשוות גם למהדורה מודפסת מוסמכת.